חלוקת רכושו של אדם לאחר חייו, יכולה להיות ע"פ צו ירושה או ע"פ צוואה. צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר. הדין הישראלי מכיר בארבעה סוגים שונים של צוואות, שעל ביצוען מופקד הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.
חשיבות רצון המוריש
רצונו של אדם להחליט מה יעשה ברכוש שהוא מותיר אחריו לאחר מותו הינה זכות בסיסית המושרשת במסורת העמים ובתרבות היהודית. ועם זאת, שאלת הירושה במשפחה ובקרב קרובי הנפטר יוצרת לעתים מחלוקת סבוכה של אינטרסים ורצונות נוגדים, לכן גם חשוב לנסח צוואה קצרה, ברורה וחד משמעית.
הצוואה
צוואה הינה הצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי, ומסדירה את חלוקת הרכוש של אדם לאחר מותו. הדין הישראלי מכיר בארבעה סוגים של צוואות – צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה, אך אינו מגדיר הוראות ספציפיות לאופן עריכת הצוואה. הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש, ומאידך יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. אדם יכול להשאיר מספר צוואות לאחר חייו, החוק אינו מגביל לאדם לרשום צוואות – ואולם, הצוואה המאוחרת היא הקובעת, כך שהיא גם מבטלת למעשה את כל הצוואות שקדמו לה, והיא זו שיש לקיים.
צו ירושה
במקרים של היעדר צוואה נכנס לתוקף צו ירושה הקובע את האופן שעל העיזבון להתחלק בין יורשיו של המנוח. הדין הישראלי קובע דרגות זכאות לירושה בכפוף למידת קרבתו של היורש למוריש, עם זאת, גם במקרים של היעדר צוואה, פעמים רבות מתעוררות מחלוקות בין היורשים השונים – בעיקר כאשר מדובר בבני זוג גרושים, ידועים בציבור או במקרים של ילדים מנישואין ראשונים ושניים.
משרדו של עו"ד גיא זגדון, ישמח ללוות אתכם בהליך חשוב זה, למפות את הנכסים והזכויות העומדים לזכותכם, ולקבוע הוראות ברורות לחלוקת הירושה בהתאם לרצונכם ומהוויכם.