רבים סבורים כי החלטותיהן של הרשויות הינם בגדר 'ראה וקדש', אך לא כך הדבר. גם רשויות עלולות לטעות ולפעול באופן שלא עולה בקנה אחד עם הסמכויות שניתנו להם ע"פ דין.
ישנם כמה מסלולים בהם ניתן לערער על החלטותיהם של הרשויות במדינה, בכל הנוגע לתשלומי ארנונה, יש לבחון את סוג ההחלטה שעליה אנו רוצים לערער. על אף שהחוק קובע באיזה מסלול יש לבחור ביחס לכל סוג החלטה, עדיין ישנם החלטות וסיטואציות מסוימות המעלות לבטים, ולא פעם מאבקים קשים מאוד, מהו המסלול הנכון בו יש לבחור ביחס לכל סוג החלטה.
בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 נקבע כי על החלטותיה של הרשות בענייני ארנונה יש להגיש עתירה מנהלית לבית משפט המחוזי (למעט החלטות של שר האוצר או שר הפנים, אותן ניתן לתקוף באמצעות עתירה לבג"צ). לעומת זאת, חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, קובע כי על החלטות מסוימות של הרשות בענייני ארנונה יש להגיש השגה בפני מנהל הארנונה של אותה רשות מקומית.
רבים הפעמים, בהם מטשטשים הגבולות, ועולה השאלה – מהו המסלול הנכון שיש לתקוף את ההחלטה עליה רוצים לערער (השגה או עתירה מנהלית). על אף שנידמה כי הדין קובע באופן מפורש באיזה מסלול יש ללכת ישנן סיטואציות רבות בהן לא ברור באופן חד-משמעי מהי הדרך הנכונה שיש לתקוף את אותה החלטה של הרשות בקשר לחיובי ארנונה.
מסלולי הערעור:
המסלול הראשון הינו עתירה מנהלית בפני בית משפט המחוזי בכובעו כבית משפט לעניינים מנהלים. עתירה מנהלית יש להגיש בלא שיהוי, ולא יאוחר מ- 45 ימים ממועד פרסום ההחלטה או מהמועד בו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או מהמועד שנודע לו עליה (לפי המוקדם מבניהם).
על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהלים ניתן לערער בזכות בפני בית משפט העליון בתוך 30 ימים.
המסלול השני, כאשר נישום (אדם החייב בתשלום מס) מעוניין לערער על החלטת רשות ביחס לאחת מהטענות המנויות להלן: הנכס אינו נמצא באזור לפיו חויב הנישום, נפלה טעות בסוג נכס, גודלו או השימוש בו, הנישום אינו המחזיק בנכס או לחילופין התשלום נפרע בידי המחזיק בנכס, עליו להגיש השגהבפני מנהל הארנונה של אותה רשות מקומית תוך 90 ימים (חשוב לדעת כי אם לא השיב מנהל הארנונה על ההשגה תוך 60 ימים, יחשב הדבר כאילו קיבל את ההשגה).
על ההשגה רשאי צד הרואה עצמו מקופח להגיש ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה של אותה רשות, תוך 30 ימים.
על החלטת ועדת הערר, רשאי צד הרואה עצמו מקופח, להגיש ערעור מנהלי לבית משפט המחוזי בכובעו כבית משפט לעניינים מנהלים, תוך 45 ימים.
על פסק הדין של בית משפט לעניינים מנהלים ניתן להגיש בקשת רשות לערעור בפני בית משפט העליון תוך 30 ימים, משניתנה הרשות ונעתר בית משפט העליון לבקשת רשות ערעור, יש להגיש את הערעור תוך 15 ימים.
חשוב להבין שמדובר בשני מסלולים שונים, ולא מקבילים, ועל כן חשוב מאוד לבחון בקפידה את ההחלטה עליה רוצים לערער, ולפיה לבחור את מסלול הערעור הנכון.
משרדו של עו"ד גיא זגדון, ישמח לסייע לכם לבחון את סוג ההחלטה עליה הינכם מעוניינים לערער וללוות אתכם באופן מקצועי ואישי מול הרשויות והבירוקרטיה הנוקשה.